אחת הטעויות הקריטיות ביותר שעסק יכול לעשות היא אי רישום תקבול - כלומר, קבלת תשלום מלקוח מבלי לתעד אותו כנדרש. הרשות לניהול הכנסות (מס הכנסה ומע"מ) מתייחסת לכך בחומרה רבה, ותוצאות ההחמצה עלולות להיות הרסניות: פסילת ספרים, שיעור מס כפוי, קנסות ואפילו הליך פלילי. מאמר זה מסביר את המצב המשפטי העדכני לשנת 2026, כולל שינויי חקיקה אחרונים ופסיקות בתי משפט מחייבות.
מהו אי רישום תקבול?
תקבול הוא כל סכום כסף שעסק קיבל, בין אם במזומן, כרטיס אשראי, העברה בנקאית, ביט, פייפאל או כל אמצעי תשלום אחר. חובת הרישום קבועה בסעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה, ומחייבת כל עוסק לרשום כל תקבול מיד עם קבלתו ולהוציא מסמך מתאים - חשבונית מס, קבלה, או תעוד שוברי קופה.
אי רישום תקבול מתרחש לא רק כאשר עסק "שוכח" לרשום תשלום. הוא כולל גם רישום חלקי, מאוחר, מינימלי מן הנדרש, או שימוש בתיאורים מטעים. פקידי השומה מחפשים דפוסים: פערים בין הכנסות מדווחות למחזור אמיתי, הסתמכות יתר על מזומן, ועסקות ללא מסמכים כלל.
סעיף 145ב(א)(1) - הבסיס המשפטי
הסמכות לפסול ספרי חשבונות ולהשית תוצאות מס חמורות נובעת מסעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה. הסעיף קובע כי פקיד השומה רשאי לפסול ספרים כאשר הוא מוצא ליקויים מהותיים, ובכלל זה אי רישום תקבולים. פסילת ספרים מביאה בעקבותיה שומה לפי מיטב השפיטה - כלומר, פקיד השומה קובע את ההכנסה בלי להתחשב ברישומי העסק.
בנוסף, תיקון 132 לפקודה קבע שיעור מס מינימלי של 31% על הכנסתו של מי שנפסלו לו ספריו, ללא קשר למדרגות המס הרגילות. כלומר, גם עסק שבמדרגת מס רגילה היה משלם 10%-20%, ישלם לפחות 31% לאחר פסילה.
תוצאות ישירות של אי רישום תקבול
- פסילת ספרי חשבונות: הרישומים הכספיים מאבדים כל תוקף ראייתי. פקיד השומה קובע את ההכנסה לפי הערכתו.
- שיעור מס מינימלי של 31%: גם אם שיעור המס הרגיל נמוך יותר, המינימום חל באופן אוטומטי.
- תוספת מס 10% או 20%: לפי חומרת הליקוי, ניתן להוסיף 10% או 20% על גבי המס שנקבע.
- שלילת קיזוז הפסדים: הפסדים מועברים משנים קודמות, שיכלו לקזז כנגד הכנסה, עלולים ללכת לאיבוד.
- קנסות מע"מ: כיוון שאי רישום תקבול לרוב מלווה באי הוצאת חשבונית מס, רשות המסים מטילה גם קנסות מע"מ - שהועלה ל-18% ב-2025.
- הליך פלילי לפי סעיף 216: במקרים חמורים, אי רישום תקבול מהווה עבירה פלילית. סעיף 216 לפקודה קובע עונש מאסר של עד שנה אחת, ולעתים אף יותר.
זכות הטיעון לפני הפסילה
לפני שפקיד השומה פוסל ספרים, חובה עליו לתת לנישום הזדמנות להשמיע טענותיו - זכות הטיעון. מדובר בהליך חשוב ביותר שיש לנצלו במלואו. בפגישה זו ניתן להציג ראיות להפרכת הממצאים, הסברים להפרשים, ולעיתים להביא להסדר מוסכם שמונע פסילה מוחלטת.
הגנת "סיבה מספקת" - אובייקטיבי, לא סובייקטיבי
הסיבה היחידה שיכולה להצדיק אי רישום תקבול היא "סיבה מספקת" - מבחן שנקבע בפסיקה כאובייקטיבי, לא סובייקטיבי. כלומר, לא מספיק שהנישום לא ידע שצריך לרשום; צריך שאדם סביר בנסיבות דומות לא היה מצפה לחובת הרישום. בתי המשפט מפרשים הגנה זו בצמצום רב.
בפרשת קלסינוי (עמ"ה 1209/00), בית המשפט קבע כי אי ידיעת הנישום על החובה לא מהווה "סיבה מספקת". בפרשה מאוחרת יותר, ניסים טל (2018), נפסל ספרי נישום בשל קבלת תשלום בסך 30 שקלים בגין תותים ואי רישומם. בית המשפט הבהיר שאין "סף מינימלי" לתקבול שחייב ברישום - כל תשלום, ולו פעוט, חייב בתיעוד.
דרישות הרישום בעידן התשלומים הדיגיטליים
בשנים האחרונות התרחב מגוון אמצעי התשלום בצורה דרמטית. בביט, פייפאל, Apple Pay, Google Pay - כולם מחייבים תיעוד כמו כל תשלום אחר. תשלום שנתקבל בביט ולא נרשם בספרים הוא אי רישום תקבול לכל דבר.
חשוב לדעת: רשות המסים מבצעת מעקב אחר חשבונות בנק, פעולות ביט ועסקות כרטיסי אשראי. פערים בין תזרים הבנק לבין הכנסות מדווחות מהווים דגל אדום שמוביל לביקורת.
מודל חשבוניות ישראל - שינוי מהותי
בינואר 2024 השיקה רשות המסים את מודל חשבוניות ישראל: כל חשבונית מס מעל סכום מסוים מחייבת קבלת "מספר הקצאה" ממערכת רשות המסים לפני שניתן להוציאה ללקוח. מספר ההקצאה מאמת את החשבונית ומונע הוצאת חשבוניות פיקטיביות.
לוח הסף - ירידה הדרגתית:
| תקופה | סף לחובת מספר הקצאה |
|---|---|
| ינואר 2024 | 25,000 ₪ |
| ינואר 2025 | 20,000 ₪ |
| יולי 2025 | 10,000 ₪ |
| ינואר 2026 | 5,000 ₪ |
| יולי 2026 (מתוכנן) | 1,000 ₪ - כמעט כל עסקה |
חשבונית שהוצאה בלי מספר הקצאה כשנדרש לכך - אינה כשרה לניכוי מס תשומות, ועלולה להוות ליקוי שמוביל לפסילת ספרים.
חוק צמצום השימוש במזומן - 6,000 ₪
מאז 2019 מוגבל התשלום במזומן בין עסקים ל-11,000 ₪, ובין עסק לצרכן פרטי ל-6,000 ₪ (נכון ל-2026). תשלום מעבר לסכום זה במזומן הוא עבירה על חוק זה - ללא קשר לרישום. פגיעה ב-2 החוקות (אי רישום + מזומן מוגזם) מכפילה את הסיכון המשפטי.
שמירת מסמכים - 7 שנים
סעיף 25 לחוק מע"מ, בשילוב עם הנחיות מס הכנסה, מחייב שמירת כל ספרי חשבונות ומסמכי גיבוי (חשבוניות, קבלות, דפי קופה, תדפיסי בנק) לתקופה של 7 שנים מתום שנת המס. ביקורת שנפתחת יכולה לחפור 7 שנים לאחור - לכן גיבוי דיגיטלי מסודר הוא חיוני.
המלצות מעשיות לעסקים
- הוציאו חשבונית מס / קבלה מיידית עם קבלת כל תשלום, ללא יוצא מן הכלל.
- הגדירו ביט, PayPal וסליקה דיגיטלית כחלק מהליך הרישום - אל תשאירו אותם "בצד".
- עדכנו את תוכנת הנהלת החשבונות שלכם לתמיכה במודל חשבוניות ישראל וקבלת מספרי הקצאה.
- ערכו התאמה בנקאית חודשית קפדנית - כל תקבול שנכנס לחשבון חייב להיות מתועד בספרים.
- הדריכו עובדים על החובה החוקית - אי רישום שעובד ביצע הוא אחריות העסק.
- אל תשלמו בעסקות עם לקוחות מעל 6,000 ₪ במזומן.
- שמרו את כל המסמכים 7 שנים לאחור - גם בגיבוי ענן.
- אם קיבלתם הזמנה לשימוע לפני פסילת ספרים - פנו מיידית ליועץ מס לפני הפגישה.
סיכום: אי רישום תקבול אינו "טעות קטנה" - זוהי עבירה שעלולה לשנות לחלוטין את גובה המס שתשלמו ואף להוביל לתביעה פלילית. עם הרחבת מודל חשבוניות ישראל ב-2026 ועם היכולות הדיגיטליות של רשות המסים, הסיכוי להיתפס גדל משנה לשנה. ייעוץ מקצועי שוטף הוא ההשקעה הטובה ביותר שתוכלו לעשות.
